“הבדלים בין מעמד תושב קבע לתושב זמני בישראל”
מעמד התושב קבע ומעמד התושב זמני בישראל
במדינת ישראל מתחלק האוכלוסייה למספר מעמדים בהתאם למעמדם המשפטי וזמן מגוריהם. אנו מתמקדים בשני מעמדים מרכזיים: מעמד תושב קבע ומעמד תושב זמני.
מעמד תושב קבע הוא אזרח או תושב קבע חוקי של מדינת ישראל, המתגורר בארץ באופן קבוע וממוסדר, ויש לו זכויות מלאות כמו כל אזרח ישראלי – להצביע בבחירות, לעבוד, ללמוד ולקבל שירותים ממשלתיים.
מעמד התושב זמני בדרך כלל מוקנה לאנשים שנמצאים בישראל לטווח קצר או במטרה מסוימת, דוגמת לימודים, עבודה או ביקור משפחתי. בדרך כלל, מדובר באנשים שאינם אזרחים ישראלים או תושבים קבעים.
חובות תושבים: מבט כללי
בין מעמד תושב הקבע לתושב הזמני קיימים הבדלים גם לגבי החובות שלהם. אנו נסקור את העיקריים מתוך החובות של כל מעמד.
תושבים קבעים נדרשים למלא מספר חובות, באופן כללי, כללן חובת לקיים את חקי מדינת ישראל, להגיש דיווחים מס שנתיים, לשמור על תקנות התנועה וחוקי התאורעות בני האדם.
לעומתם, תושב זמני מחויב לקיים את חקי מדינת ישראל, אך אינו נדרש להגיש דיווח מס שנתי אלא אם כן הכנסותיו נוצרו במדינת ישראל, על פי תנאי הויזה שהוא קיבל.
חשוב לציין, כי בניגוד לאזרחים ישראליים ולתושבים קבעים, תושב זמני אינו זכאי להצביע בבחירות הכלליות או המקומיות, לעומתם, תושבים קבעים מחויבים גם בלחימה, בהתאם לחק הגיוס.
הזכויות של תושבים זמניים ותושבים קבעים בישראל
המעמד המשפטי של אדם אפשר לו מגוון זכויות, שונות תלוי האם הוא תושב זמני או תושב קבע. תושב קבע בישראל מזכה במגוון רחב של זכויות ותועלת. מתחילה בזכות לחיות ולעבוד בארץ באופן חופשי, דרך זכויות בחינוך, בריאות, רווחה, אזרחות, בחירה ועד אל חופש הביטוי.
תושב זמני
בניגוד לזכויות התושב קבע, מגבלות משמעותיות כגון גבולות הזמן והגבולות שניתן להן, אף תושב זמני ימצא שהן מספקות את הזכויות המינימליות הדרושות לחיות שלו כאדם במהלך זמן השהות שלו.
מיסים: ההבדלים ביחס למעמד התושב
המס מהווה את האינטגרציה הכלכלית של התושבים מהמשק הישראלי, והוא אמצעי חשוב לבצע נתינת שירותים קהליים. הוא משתנה תלוי באם התושב הוא תושב זמני או תושב קבע, תלוי ביחסיהם עם המדינה והמרחב הגאוגרפי.
תושב קבע
מפלג שלם מגוון המיסים בישראל. חלב, מו”מ, מס תוספת, מס הכנסה– המשא ומתן עם המדינה מתבצע באמצעות שירותי ערך מוסף. הזכויות שהתושב הקבע זכאי להן מממן מהמיסים שהמדינה מיישה.
תושב זמני
, לעומת התושב הקבע, אינו משלם מלויים מסוימים שהתושב המקדים משלם. התושב הזמני מקבל הקלות מסוימות, אך הוא לא זכאי לכל השירותים שהמדינה מציעה. הוא משלם מיסים רק על ההכנסות המיוצרות במדינה, ולא על ההכנסות שנמצאות מחוץ לגבולותיה.
ראשי המשפחה תושבים זמניים לעומת תושבים קבעים
אחד האספקטים שמשפיעים באופן ברור בין תושב קבע לתושב זמני הוא מעמדו של ראש המשפחה. ברוב המקרים, אם האדם הוא תושב זמני, המעמד של המשפחה שלו – בעיקר ההארה והאשרה לבני המשפחה –יהיה תלוי במעמד התושב הזמני. בישראל, תושבים זמניים יכולים להעניק לבני משפחתם את האישורים הדרושים לשהייה ממושכת, תחת תנאים מסוימים ואשראי אזרחות. לעומתם, אצל תושבים קבעים, המעמד של בני המשפחה הוא יותר מובנה ומאובטח, מאחר ומעמדם של חברי המשפחה אינו תלוי במעמד תושב קבע של האדם.
מעמד תושב קבע מאובטח לראשי משפחה באופן כללי ברמת הביטחון האישי של האדם והסביבה שלו, תוך שמירה על ההרחק מדאגה של מעמד משפחתי תלוי ובלתי בטוח. כמובן שזה מעביר מסר של יציבות משפחתית ארוכת טווח.
רישיון נהיגה: הבדלים במערך הנהיגה של תושב זמני לעומת תושב קבע
רישיונות הנהיגה בישראל מחלקים לשני קבוצות: תושבים חלופיים ותושבים קבועים. תושבים זמניים בארץ מותרים לנהוג באמצעות רישיון נהיגה בינלאומי למשך שנה מיום הגעתם למדינה. לאחר פרק זמן זה, הם נדרשים לעבור מבחן נהיגה או לעבור תהליך המרה של רישיון הנהיגה שלהם.
ההבדל העיקרי בין תושב זמני לתושב קבע בנושא זה הוא שתושב קבע מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי ואינו נדרש לעבור שום מבחן נהיגה חדש כדי להמשיך ולנהוג בארץ. הרישיון הנהיגה שלו מעניק לו הזכאות לנהוג באופן מסידר ושוטף. תושב זמני, מצד שני, מחויב לעבור מסלול תהליך המרה או מבחן נהיגה חדש לאחר שנה שהוא בארץ, שזו תנאי שאותו עליהם לכבד.
עזרה סוציאלית: ההבדלים באופן שבו מעמד התושב משפיע על זכאות לקבלת סיוע חברתי
מעמד התושב, בין אם הוא זמני או קבע, עשוי להשפיע באופן משמעותי על הזכאות לקבלת סיוע חברתי במדינת ישראל. המדינה מציעה מגוון רחב של שירותים סוציאליים ותכניות סיוע המטרתן לסייע לאנשים במצוקה, מאבק בעוני, או בעלי צרכים מיוחדים.
תושב קבע בישראל, המגורים במדינה ונמצא בה באופן מתמשך, בדרך כלל מרשהו פניה לגורמים הרלוונטיים כדי לקבל סיוע. הזכאות לקבלת הסיוע נתונה לבידוק הכלים המלאיים של הממשלה כדי לוודא את הצורך בסיוע.
לעומתו, תושב זמני, שהגיע לישראל באופן זמני ואינו מתגורר במדינה באופן מתמשך, בדרך כלל או מאוד מוגבל ביכולתו לקבל סיוע. במקרים מסוימים, ייתכן שתתאפשר הפניה לשירותים מסוימים, אך זו תלויה בסוג הוויזה ובתנאי השהייה הספציפיים של האדם.
זכאות לביטוח לאומי: תהליך וזכאות להצטרף
הביטוח הלאומי בישראל הוא ממשלתי, ומציע לחבריו שלל הגנות ותכניות סיוע. בערכה הכללית, תושבים קבעים מחויבים להצטרף למערכת, כאשר תושבות זמנית אפשרית רק בתנאים מסוימים.
הזכאות להצטרף לביטוח הלאומי בישראל, ולקבלת ההגנה והתמיכה הרחבה הנוגעת למגוון תחומים, מתאימה בעיקר לתושב קבע. תושבים קבעים במדינת ישראל משלמים מיסים לביטוח לאומי, מה שמאפשר להם למרוא בטבעות הביטוח בפריסה רחבה של תחומים, כולל חדלת יכולת לעבוד, עוני, אובדן קרוב משפחה, תקופות בריאות שכיחות, ועוד.
לעומתם, לתושבים זמניים אין בהכרח גישה למערכת הביטוח הלאומי. זכאותם להצטרף תקנה במידה והם משרתים בידי מדינת ישראל או מבצעים עבודה אשר היא למען עסק או ארגון שממוסדי במדינה.
חינוך ולימודים: השפעת מעמד התושב על הבניין החינוכי של הילדים
נושא החינוך והלימודים הוא אחד מהנושאים בהם מרגישים במידה הרבה בהבדלים בין מעמד תושב זמני לתושב קבע. בישראל, אדם במעמד של תושב קבע זוכה לחינוך בחינם מגיל חמש, אך לתושב זמני, זכאות זו לא תמיד מוסדרת.
השפעת מעמד התושב על זכויותה של המשפחה בתחום החינוך
תושב זמני בישראל אינו מקבל את אותן הזכויות בתחום החינוך כמו תושב קבע. זכאותו של תושב זמני לחינוך מאורגן וממומן מהעירייה מוגבלת לתקופה מסוימת. בעבר, ניתן היה לתושב זמני להרשם למערכת החינוך של המדינה וללמוד בחינם, אך בשנים האחרונות ולאחר שינויים חקיקתיים, אי לכך יכול כעת להיערך רק במקרים מסוימים.
בנוסף, תושב זמני עשוי להתמודד עם בעיות בסביבת הלימודים של הילדים. בעיקר מדובר בהבנת השפה או בהתמודדות והתאמה לסביבה חדשה, שאיננה מוכרת לילדים.
בניגוד לתושב זמני, תושב קבע זוכה לכלל הזכויות האפשריות בתחום החינוך- החינוך לא פלאי, אלא זכות מרמרקת וחיונית לכל ילד ונעור. כאשר ילד מזדהה כתושב קבע, הוא זכאי לחינוך בחינם, ללא הבחנה לפי תקופת אשראי זמנית.
לסיכום, מעמדה של המשפחה ביחס לנושא החינוך והלימודים במהלך משך הזמן בו היא נמצאת בארץ, נתונה למשא ומתן תלוי במעמד התושב. בפועל, מדובר באתגר חינוכי חשוב שחייב לקבל תשומת לב מיוחדת מכלל המערכות החינוכיות.
בסיכום, ההבדלים בין מעמד תושב קבע לתושב זמני בישראל אינם מוגבלים לזכויות וחובות משפטיים בלבד. ההבדלים משפיעים על מגוון היבטים בחיי היום-יום, כולל מסים, רישיון נהיגה, סיוע חברתי, הצטרפות לביטוח לאומי, ומערכת החינוך של הילדים. לתושב קבע יש גישה למועדוניות רחבה יותר של זכויות חברתיות ורווחה, ומצד שני יש לו גם סבלנות מרבית יותר למסים. לעומת זאת, התושב הזמני מתמודד עם הגבלות בכמה מהיבטים אלה.
הבחינה הזו חייבת להכיל בחינה של כל המידע ולהתחשב בנתונים ובהיבטים המשפטיים, האישיים, החברתיים והאפשרויות של כל אחד. כל הפקטים הם את המעמד התושב קבע, שחשוב שיהיה נגיש וברור לכל מי שרוצה להיות תושב במדינת ישראל, בין אם זה תושב קבע או זמני.
על מחזיקי המעמדים שונים לדעת את זכויותיהם וההבדלים במעמדים, כדי שיוכלו לתכנן ולהתכנס לחוויה הישראלית בהתאם למיטב היכולת.
בעת קבלת ההחלטה לגור בישראל, צריכים להתעקש בפרטים החשובים ולדעת איזה מעמד מתאים לך – זה יכול להיתקע שינוי עצום בחיים ולהשפיע על העתיד שלך. לסיים, תחכה לברר את מדיניות המעמד שלך לפני המעבר לישראל, כדי שתוכל להימנע מכל נתק או הפתעה לא נעימה.
